יום אחד חברת ילדות שלי הציעה שנלך יחד לסדנא של יצירת שרפרף מבטון .
הבטון לא היה חדש לי . סבא שלי עליו השלום התעסק בבנייה והבטון היה חלק בלתי נפרד מחייו אבל אני כנראה הייתי חייב להרגיש את החומר שוב כדי להתאהב בו מחדש .
מאז אותה סדנא הדירה שלי הפכה למעבדת בטון .
התחלתי לחקור את החומר הזה לעiמק ועולם שלם נחשף בפניי .
תהליך הלמידה והיצירה היה מדהים עבורי!
התחלתי לייצר גופי תאורה מבטון .
שרטטתי עשרות סקיצות . יצקתי בטון ושברתי אותו . התחשמלתי . פעמיים .
תוך כדי התעסקות עם החומר ובמקביל לגופי התאורה יצרתי ליין שלם של מוצרים .
בחרתי לקרוא להם "LINE 72" על שם קו האוטובוס במקום בו נולדתי וגדלתי . רכסים .
מקום פסטוראלי למרגלות הר הכרמל .
שעות על גבי שעות העברתי בהמתנה לקו הזה ובנסיעה בו .
מחשבות . רעיונות וחלומות שרקמתי לעצמי בשעות האלה .
LINE 72 הוא הגשמת אחד מהם .
מקווה שתאהבו...
שלכם,
עדי